תני לגופך קצת מנוחה, השארי רגועה, תסדירי נשימה עד למכה הבאה. הרפי את ליבך, תני לנפשך לשוטט אל תכלאי אותה, הוא לא לידך. הניחי ראשך על הכר המלוכלך, ידייך הניחי לצידי גופך הן חבולות. רוקני את ראשך ממחשבות מיותרות, מותר לך לפחד, אני אדאג שהוא לא יכה אותך עד מוות.
אל תלחמי בקירות, אל תכי בהן לא תוכלי לפרק אותן, רק תכאיבי לעצמך יותר. הסימנים הכחולים, השריטות, הדם שמתקשה, הלכלוך שלא יורד מבגדייך. אני מבטיחה שאשחרר אותך יום אחד, אך אני מפחדת לפול בידיו. את בוכה, את צורחת מבפנים מחכה לישועה אך אין מי שישמע גם לא אלוקים.
הוא יעביר אותך איסורים, כך שהגיהינום הוא גן עדן לעומת התא שבו אין לך שום תנאים. רזה כל כך וחיוורת, נשימותיך הן בקצב לא סדיר, מתקשה לנשום ונאבקת בכל כוחך על החיים. איך את יכולה להישאר נאמנה לגורל, איך את יכולה לסמוך על המזל שיפסיק לטלטל בך. עוד מכה, עוד צלקת, עוד אבזם של חגורה משאיר חותמת.
גופך לרשותו, עושה בך כל שרוצה, סיפוק, פורקן כעסים או מאפרה לבדלי הסיגריה המרובים. תשתקי, אל תראי רגש שעולה בך, מנעי עצמך מלבכות מולו, הוא עלול להכות אותך על דמעה שזלגה. רואה אותך כואבת, סובלת, מאופקת נורא, אני אצעק בשבילך, אני אבקש עזרה. אל תכנעי לתופת, אל תכנעי לסבל, רק צייתי לפקודותיו כך זה פחות יכאב.
הזכוכיות על הרצפה, טיפות הדם כמו זירת רצח מסרט אימה. שכבי על המזרן חסר הצורה, תחכי עוד קצת אני אוציא אותך אל האור. ולאט לאט, עינייך נעצמות, ליבך דועך, ונשימתך כבר אינה עוד. אני מצטערת ילדה שלי, אך סמכת עליו שאהבתו אלייך היא לא סתם אלא כל חייו.
|