עוד צרחה, מפירה את הדממה ששררה בי זמן רב.
עוד צעקה, בועטת בקירות, סגורה בין ארבע פינות.
הייתי פה עוד לפני שכל זה קרה.
הפצעים שלי, מתקבעים על גופי.
חריטות, שמגלידות עם הזמן, מזכירות לי,
נשכחות, שוב פוגעת בעצמי.
מתעללת בנפש הלא שקטה שלי.
חבק אותי, קרב אותי לליבך.
שמע אותי, את זעקותי אני קוראת לך.
לא שלמה, מדממת, נותת עוד מכה.
אגרופים מתכווצים, העיניים אדמות מבכי רב.
פניי שטופות, ומצולקות, דורכת על שבריי זכוכיות.
מרביצה לעצמי, כל כך טיפשה.
נכנעת לכאב שממהר להגיע, ולפגוע בי הוא לא מסרב.
תעזור לי, תחפה עליי.
החושך סוגר עלי, האפלה שוב נכנסת בי.
רצה כמו משוגעת בלי הכרה, תהיה איתי.
בוא ותגלה אותי, הלהבה שבתוכי בוערת.
כל גופי משותק לטירוף שחונק אותי.
אסוף אותי, כבר אין בי כוחות להילחם ברעש
|
;){kind=link}